מסה מסע משא

יואל פלדמן. אוגוסט 2021

כדרכה של אמא יצאה לי כותרת מתחכמת בשפה וזאת הייתה במהירות האור
כמעט שנה עברה
ואני עוד מעט בן 36
אמא נפטרה בהלך דברים אלים בקיץ הקודם
את אוגוסט 2020 בתוך קורונה עשיתי בנסיעות מת"א לירושלים
היא הייתה מאושפזת בהדסה. סמכה על רופאה פרופסרית שטיפלה לה בסרטן כבר 5 שנים
הסוף היה רע

מוזיאון ישראל- פתיחה-28.7.2015.jpg

מוזיאון ישראל- פתיחה-28.7.2015

היום אני כותב את זה באוגוסט 2021.
אוגוסט בגדול חודש זוועה. מלא יסכימו. אוגוסט קשה.
ועוד מעט 5 ספטמבר שוב.
ולא הייתי עדיין בקבר מאז חשיפת המצבה.

פעימה שלישית של המחלה
אוי ואבוי כמה שזה היה כואב לראות אותה הולכת
כמו בחשבון. פיזיקה. מתמטיקה. תוך 5 שנים של התמודדות של סרטן
אמא מתה.
בהתחלה התגברה. אחרי זה הופתעה אבל שוב ניצחה. ואז שברו אותה היא הסתבכה ונכנעה. 

אה.

רע רע רע.

-1אבאנו ונציה הילמה יום הולדת 60 לאריה.jpg

דורית לצד עבודות של הילמה אף קלינט בביאנלה בונציה, נובמבר 2013

אימי הייתה אמנית. קפדנית. אמיצה בדרכים שאני רק מתחיל לגלות. סחבק קלט שהיא עשתה עבודה שנקראת מרחב דיגיטאלי ב1998! הייתי המחזור השני של לימודי תקשורת אינטראקטיבית ב2007 במרכז הבינתחומי וחשבתי שיש לי יתרון. 10 שנים קודם האשה בכלל כבר עשתה אמנות לאור נפלאות המדע, התצוגה וההבעה הדיגיטאלית.

_YFP3376.jpg

פתיחת התערוכה רצפים בלתי צפויים, אוצרת דבורה שוקן, בית ספר סמי עופר לתקשורת,
המרכז הבינתחומי הרצליה, 2008

כמה כיף לדעת היום אחרי שהלכה את כל מה שהשאירה.
אנחנו בונים ארכיון כבר כמעט שנה.
התחלתי במרץ רב.
אבא שלי ואני לא לבד.
אז יש בארץ 5000 אמנים או יותר
ויש בארץ 500 אוצרים או יותר
ולי תמיד אמא נראתה לא מרוצה
ואמא הייתה בעצם תמיד הכי חיה ומרוצה.
ואני היום יזם כבר 12 שנה
ואני אוהב מדע. אוהב כאוס. אוהב אנשים.
יש לי הרבה סיפורים לספר אבל למה סיפורים שאספר.
אם כבר השקעתי לכתוב לאתר של אמא אז שיהיה אמנות.

דורית פלדמן-מרחב דיגיטלי.JPG

דורית פלדמן מרחב דיגיטלי 1998

תמיד להטיל ספק

לא לעוף גבוה מידיי כי זה פשוט כמעט בטוח ידפוק אותך חזרה

 

בומרנג זה בומרנג

הדברים הכי חשובים:
 

אף פעם לא להכאיב למי שאוהב אותך
 

תמיד להיות מוכן להשתנות
 

לחיות כאילו אין מחר

דורית פלדמן, המאוחדת הגדולה.jpg

דורית פלדמן המאוחדת הגדולה

וכמה שקשה היה להכיל את אמא שלי
וכמה שאני מרגיש אשם על דברים עכשיו אחרי מותה
ואלה הערכים שהשאירה.
לטוב ולרע. 
ואין טוב ואין רע.
ורק הזמן מוביל. משפיע. מכריע.

ישירות. התמסרות. חקרנות. הקפדה. עשייה. מודעות. חוסר מודעות.

אז בעצם אין דברים שהם הכי חשובים.
ומי אני לעזאזל או אחר שיגיד לך או לאחר מה הכי חשוב.

אמא שלי כל עוד הייתה חיה הייתה לי קשה להכיל במלואה.
היא הלכה לפני כמעט שנה.
ואנחנו התברכנו שעזרו לנו נשים רמות מעלה להרים מוסד זיכרון לאימי מאז לכתה.
וכמה שאמא שלי רצתה לבוא בטוב.
וכמה שאמא שלי באה בטוב.
וכמה שאמא שלי באה קרוב.