דורית פלדמן: מגופו אל אורו *
רבקה בקלש, יולי 2021

"מגופו של עולם אל אורו ערגתי"
(מתוך: זהר, חיים נחמן ביאליק תרס"א)

פתח דבר

דורית פלדמן, אמנית רנסנסית פוסט מודרנית, רב תחומית ורב מדיומאלית, שילבה את עולמות הידע והשפות – האמנותיות לכלל יצירה אינטגרטיבית יחודית. היצירה עיגול המרובע במסילותי היא תמצית כל אלה.
"כוונתי להרחיב את גבולות השפה האמנותית,", אמרה דורית, "למזג את השפות וליצור שפה משלי. החוויה שאני מנסה להעביר היא יצירת צרופים בלתי צפויים, לקחת את המסע האישי שלי לחיפוש קשרים במציאות, בהסטוריה, וליצור סביבת עולם המדגישה את האבולוציה, את ההתפתחות, את האפשרויות הרוחניות הקיימות במציאות, ולא רק את המציאות הקונקרטית"1.

עיגול המרובע במסילותיו.jpg

עיגול המרובע במסילותיו, 1999, יציקת אלומיניום, דיסק מחשב על, - תצלום סיבכרום, 40x36x42

ביצירתה האמנותית זימנה דורית נתיב "לשאת את המחשבות למחוזות שאינם נשלטים על ידי זמן ומקום" - 2 , מן המציאות אל צפונותיה, "מגופו של עולם אל אורו". תמה זו ביצירתה של דורית, המסע, מגופו אל אורו, עמדה במרכז התערוכה שאצרתי לדורית, בבית האמנים ע"ש זריצקי בתל אביב, בשנת 2009 3 . התערוכה לוותה בספר מגופו אל אורו, דורית פלדמן: שלושה עשורים.

1מתוך הווידאו: בסטודיו של דורית פלדמן, בהפקת גיל דנון, יולי 2015
2מרסל דושאן. Conversation with Marcel Duchamp, James Johnson Sweeney, NBC, 1956
3
תערוכה מקפת, מבחר מיצירתה במהלך שלושה עשורים. התערוכה, מגופו אל אורו, שלוותה בספר מגופו אל אורו, דורית פלדמן: שלשה עשורים, מאמר מאת רבקה בקלש, בית האמנים ע"ש זריצקי, תל אביב, 2009.

העבודה עיגול המרובע במסילותיו

נבחרה להיות מוצגת בתערוכה, בהיותה חולייה במסע חייה האישיים והאמנותיים של דורית. התערוכה עסקה מן העין אל האין סוף הטבע כמסע אל 

  • העין בין כיסוי לגילוי דיוקן עצמי 
     

  • מן העין אל האין סוף- הטבע כמסע אל ה'מֵעֵבֶר'
     

  • מן העין אל המעין- ארון הספרים היהודי והאוניברסלי. שלושת הענפים מתנקזים בעבודה עיגול המרובע במסילותיו, שהינה תמצית יצירתה האמנותית, הן במדיה/השפה האמנותית, והן במסר/תכני היצירה.     
    עבודה זו, שדורית הגדירה כ"פסל צילומי", היא תצריף של שתי מדיות אמנותיות, פיסול וציור, המתמזגות לכלל עבודה אחת רב-מדיומאלית, לכלל חוויה אמנותית אינטגרטיבית.
    העבודה, פסל מתכת יצוק, עליו ניכרות טביעות העשייה הידנית של האמנית בחומר, בשילוב צילום, על גבי נייר, מעובד ומסונטז, של מקבץ דימויי רדימייד.  בראש הפסל דיסק מחשב-על, רדימייד. "צירופים בלתי צפויים", "מיזוג שפות לכלל שפה ייחודית", כהגדרתה של דורית,  כל אלה מתרכבים לכלל יחידה אמנותית קוהרנטית. 
    המתבונן מרחוק בפסל, ידמה מעין עין ענקית חלולת אישון, המבט נמשך פנימה אל אחורי הקלעים, אל תצריף תבניות קאנוניות של דמות האדם בתרבויות המערב והמזרח

     

  • הרנסנסית-קלסית רציונליסטית, האדם הווטרובי (1485-90), של לאונרדו דה ווינצ'י, "קאנון היחסים" הפרופורציות המתמטיות והסימטריה של גוף האדם כסמל לשלמות ולהרמוניה.
     

  • הטיבטית- המחברת גוף ונפש, דמות האדם כמקלעת הצ'אקרות של התרבות הבודהיסטית טיבתית. 

התבניות הקאנוניות מיצגות את עולמות הידע שדורית למדה וחקרה בנסיון לגבש תובנת-על-מאוחדת. רכיבי העבודה משרטטים מסלול פאן-היסטורי ויוצרים חיבור בין הזמנים והתרבויות, תוך התבוננות פנימה אל 'העין' שהיא גם 'המעין', מעין הדעת ותבונת-העל. 

שם היצירה עיגול המרובע במסילותיו 

 

מזמין למסע מגופה של העבודה ומדימויי גוף האדם שבבסיסה, אל  ה'מֵעֵבֶר', בכמיהה אל תובנת על4. השם מצביע ובוחן את המתח הלא פתור במכוון בין גלוי ונסתר, בין רעיון למימושו בחומר, בין גוף העבודה והרעיונות שמֵעֵבֶר לה - אורה. תרבויות רבות, בין אם הן מבוססות על מסטיקה דתית או על מדע וטכנולוגיה, חוקרות את המידע המוצפן במטריצות של ריבוע קסם: "ריבוע, משום שהוא מאפשר סידור רציונלי של סימנים, לעומת העיגול שהוא צורה רב ערכית"5. תרבות המערב הרציונאלית מיוצגת בעבודה זו על ידי 'האדם הווטרובי' של לאונרדו דה וינצי שעליו הוסיפה האמנית את המעגלים של מרכזי האנרגיה המיצגים את מימד הרגש. צרוף הקאנון הקוגניטיבי-רציונאלי הריבועי אל הקאנון הרגשי-הנפשי המעגלי של "מרכזי הזרימה של אנרגית החיים"6, הספיריטואליות הנעה בצורה ספיראלית, מאחדים את הניגודים לכלל תבונת-על. תבונה שעיקרה הסינתזה בין גוף לנפש, בין שכל לרגש, בין חומר לרוח, בין הריבוע לעיגול. 

שם היצירה פותח צוהר אל מעיינות הדעת מהם שאבה דורית, ונושא את המחשבה אל מארג צפוף של קשרים וקשרי קשרים. החל בסוגיה תלמודית במסכת סוכה (דף ז' עמוד ב'),  היכולה סוכה להיות "ככבשן", עגולה ובעלת שטח זהה לסוכה ריבועית, הניתן לעגל את הריבוע?  והלקח, משימה בלתי אפשרית, אין סופית (...π=3.141592) ומן התלמוד אל קבלת הא"רי אל "ספירות דעיגולים" - החוקיות שבטבע, ו"ספירות דקו היושר" -  ערכים רוחניים ומוסריים, והמתח האין סופי הקיים בין אלה לאלה. ומקבלת האר"י אל משנת הרב קוק, אל מאמרו "רז היושר והעיגולים"7, המעמיק במטפיסיקה הכללית ובמתח בין מושג הבחירה המוסרית – קו היושר, וחוקיות הטבע – העיגולים.

וכמו שם העבודה, בה העיגול והמרובע הם ראשית הכל ומכילים את הכל, כך גם העבודה, עיגול המרובע במסילותיו, תמצית יצירתה האמנותית של דורית, החותרת מן הראשית, אל הבלתי אפשרי, אל עיגול המרובע, אל ה'מֵעֵבֶר', מן הגוף אל האור. העין הנפתחת אל קאנונים ואמיתות, במסע אל 'האין סוף', מהדהדת את ה'עין' שיצר דושאן, איור לכריכת כתב-העת הסוריאליסטי Minotaure no. 6 (1934). (איור זה של דושאן, מופיע בעבודה אחרת של דורית, הכמיהה אל האור 1995, מודפס על גבי ספר שירה של יהודה הלוי).  הקשר זה מזמין את הצופה בעבודתה של דורית,  למסע סוריאליסטי אל חשכת הלבירינט וממנו אל האור.      

 

העבודה, הנדמית מרחוק למעין עין חלולת אישון, מזמינה את הצופה להתקרב ולהתבונן פנימה, אל מעמקיה, להתבונן עם שתי עיניים פקוחות לרווחה, התבוננות מדיטטיבית רפלקטיבית. הזמנה זו מעלה על הדעת את יצירתו של מרסל דושאן  To be looked at with one eye, close to, for almost an hour (1918), שבישרה את העידן הפוסט מודרני, האינטראקטיבי.

4“That sentence instead of describing the object like a title was meant to carry the mind of the spectator towards other regions more verbal”, Arts and Artists, No.1, July 1966, p. 47

5דורית פלדמן בשיחה עם רבקה בקלש. בספר מגופו אל אורו, דורית פלדמן: שלשה עשורים, מאמר מאת רבקה בקלש, 2009 ,
תל אביב. ע' 18.

6 מדברי דורית על עבודתה סוד העיגולים והמעגלים, 1997

7 אורות הקודש, יצחק הכהן קוק, חלק שני כרך שלישי, פרק יח עמ' כד כה, הוצאת מוסד הרב קוק.

מרסל דושאן
איור כרית כתב העת הסטראליסטי, Minotaure 1935

דורית בעבודתה עיגול המרובע במסילותיו
 

פתחה את שערי החוויה האמנותית לאינטראקציה בין היצירה והצופה.

תוך מודעות הגותית מאמצת דורית, בעבודה זו כמו גם באחרות, את הפילוסופיה האמנותית של דושאן, המציעה גישה, לאופן שבו יכולה, ואולי אף צריכה, להתקיים האינטראקציה בין הצופה ליצירת האמנות, גישה המזמנת אפשרויות לפיענוח, ולענפים של הקשרים. "הפעולה היצירתית אינה מבוצעת על ידי האמן לבדו. הצופה מקשר את העבודה עם העולם החיצוני באמצעות פיענוח ופירוש של תכונותיה הפנימיות, ובכך מעלה גם הוא את תרומתו לפעולה היצירתית"8

הספירות בדמות ״אדם קדמון״

הכמיה אל האור 1955
טכניקה מעורבת, ברזל, עופרת, מיור ותמלום על דפי טקסט מבפר שירה של יהודה הלוי, 45x127x2. אוסף משפחתי אשל, אודים.

מתוך העמדה של הצופה המפענח ותוך התיחסות לעולם הידע הקבלי אותו למדה וחקרה דורית, אבקש להוסיף על הדימוים הקאנונים של דמות האדם שדורית שילבה, את הסכימה הקבלית של הספירות בדמות "האדם הקדמון", המעמידה בבסיסה את האדם הוויטרובי, הלאונרדו דה וינציי, ועל גביו מוסיפה את עולם הספירות, תוך איחוד בין רציו ורגש, בין גוף לנפש, בין הריבוע לעיגול.

סוף דבר: מגופה אל אורה**

 

דורית, המצטיינת בכתיבתה על יצירותיה האמנותיות, בחרה בהקשר לעבודה  עיגול המרובע במסילותיו,  לא לפרשן, ולהשאיר את הצופה מול האניגמה, להתבוננות מדיטטיבית רפלקטיבית, להולכת היצירה, במסעו האיש, מגופה אל אורה. 
נראה כי בעבודה עיגול המרובע במסילותיו מימשה דורית פלדמן והגשימה את כוונותיה, והעבודה הינה תמצית המשנה האמנותית וההגותית שלה.
כל זאת תוך הכרה ברסלבית כי השאיפה להנכיח את 'האין סוף' בסופי - בחומר, היא אין סופית,  במסע זה המשיכה דורית, בחייה, בהגותה וביצירתה האמנותית לחתור 

"עד גבולות אין גבולות, מקום ההפכים 
יתאחדו בשרשם
ויוסף ויחתור...
עד מקום –
אין זמן ואין מקום".


                                                                      ביאליק

*מאמר זה הינו המשכו של מהלך מחקרי, עליו ברכה דורית, שראשיתו בתערוכה ובספר, מגופו אל אורו, הדיאלוג שדורית ניהלה עם יצירתו ובעיקר עם הגותו של מרסל דושאן.
** מן הקנונים הקולקטיביים של דמות האדם, אל יצירת קנון אישי: בצילום המסונטז מגובה העיניים ) 2009 (, עשר שנים לאחר, עיגול המרובע במסילותיו, יוצרת דורית קנון אישי המאחד ומשלב בין הקו הריבוע והעיגול, בין טבע ותרבות, בין גוף ונפש, בין איש ואישה, על כך במאמר הבא...

8 מרסל דושאן, "הפעולה היצירתית" מתוך: מרסל דושאן, מן ואל הזכוכית הגדולה, בעריכת ארתורו שוורץ ומרדכי עומר,
אוניברסיטת תל אביב, 1994 . ע' 6 .

9 אילן הספירות מופיע בעבודתה מרכבות הא' 1995 .
10 קבלה רציונלית 4 אנימה. – myanimasite.wordpress.com ,יולי 2017 .
11 חיים נחמן ביאליק, "הציץ ומת" )תרע"ו(